Vorlage:פורטל עלינו לשבח הוא קטע התפילה המסיים כל תפילה ביהדות (ובנוסח אשכנז: לפני "שיר של יום" ו"פיטום הקטורת"). בימי חול הוא מסיים את שלוש התפילות – שחרית, מנחה וערבית (למעט ביהדות תימן ואיטליה בו הוא לא נאמר במנחה). בימים שבהם מתפללים גם מוסף כגון שבת או ראש חודש לא נאמרת התפילה בסיום תפילת שחרית כי אם בסיום תפילת מוסף. בראש השנה נאמר עלינו לשבח באמצעה של תפילת העמידה של מוסף, והוא מהווה חלק מברכת מלכויות. בעדות רבות נאמר הקטע הראשון של עלינו לשבח גם באמצעה של תפילת העמידה של מוסף של יום הכיפורים. הספרדים שבאיטליה ומערב אירופה אינם אומרים את החלק השני ("על כן נקווה") למעט בברכת מלכויות שבתפילת מוסף של ראש השנה כאמור.

מקום שיבוצו הראשון של עלינו לשבח הוא במוסף של ראש השנה כחלק ממערכת המלכויות, ונאמר רק בשני ימי ראש השנה. כך בסידורי הגאונים וכן בסידור הרמב"ם. בתקופת הראשונים, נוסף קטע זה לסיומה של כל תפילה, וכך מקובל כיום כמעט בכל הנוסחים. הפסוק החותם את התפילה מצוטט מזכריה י"ד, פסוק ט'. פסוקים ז'-ט' בזכריה י"ד חותמים גם את תפילת המלאכים לאל אחד של עדת ביתא ישראל, הכוללת אף היא את ההיגד "ולו תשבע כל לשון ולו תכרע כל ברך".

המסורת היהודית מייחסת את חיבור התפילה ליהושע בן נון, אך החוקרים מייחסים את חיבורה לתקופת התנאים, ויש המקשרים אותה לספרות ההיכלות והמרכבה. בחלק הראשון של התפילה תיאור גדולתו של אלוהים ושל עם ישראל העובדים אותו לעומת אלילי השקר של שאר העמים. בחלק השני של התפילה בקשה "להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון" – תפילה לביטול עבודת האלילים ולהכרת האנושות כולה במונותאיזם.

פסח פטר, מומר נוצרי בן המאה ה-14, טען כי המשפט "שהם משתחוים להבל וריק" מכוון כנגד אמונתם של הנוצרים מכיוון ש"וריק" שווה בגימטריה ל"ישו".‏‏^[1] אולם הצירוף "הבל וריק" מופיע כבר בישעיהו ל', פסוק ז', מאות שנים לפני הופעת הנצרות. יש הנוהגים לרקוק בעת אמירת המילים "להבל וריק". הסיבה לכך היא כדי שלא להנות מהרוק הנוצר בפה בשעת איזכור עבודה זרה.Vorlage:מקור ב-28 באוגוסט 1703 הורה פרידריך הראשון, מלך פרוסיה ליהודים למחוק את המילים Vorlage:ציטוטון.^[1] כמו כן אסר הקיסר על היהודים לירוק לאחר אמירת מלים אלה. המשפט נשמט מסידורים רבים שנדפסו באירופה. בתפילות הרפורמיות וקונסרבטיביות נשמט משפט זה על מנת לא לפגוע בבני דתות אחרות.

יש אומרים כי החלק השני של "עלינו לשבח" – "על כן נקווה לך..." נכתב על ידי עכן מתקופת יהושע. רמז לכך הוא ראשי התיבות "על כן נקווה לך".

(לפי נוסח הספרדים) Vorlage:ציטוט

• מאיר בר-אילן, מקורה של תפילת 'עלינו לשבח', דעת, מג (תשנ"ט), עמ' 24-5.

1. ↑ ^{a b} Vorlage:הארץ‏

Vorlage:סדר התפילה Vorlage:סדר יום הכיפורים

קטגוריה:תפילות ביהדות